גזר דין בתיק ת"פ 2136/06

1.         הנאשם הורשע, ביום 5.12.06, על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שלהלן: הפקרה אחר פגיעה, עבירה לפי סעיף
64א(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה); תאונת דרכים שתוצאתה פגיעה בגוף, עבירה לפי תקנה 144(א) לתקנות התעבורה,
התשכ"א-1961; ונהיגה בלא רשיון תקף, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודה. על-פי ההסדר שבין הצדדים, הוסכם כי המאשימה תבקש מבית המשפט לגזור על הנאשם עונש של ששה חודשי מאסר בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי ופסילה מלקבל רשיון נהיגה, והנאשם יהיה חופשי בטיעוניו. המאשימה לא התנגדה לקבלת תסקיר של שירות המבחן אודות הנאשם.

2.         על פי האמור בכתב האישום המתוקן, ביום 19.12.05, בשעות הבוקר, נהג הנאשם ברכב, עם שניים נוספים, ברח' הנביאים בירושלים. הנאשם נהג ברכב על אף שתוקף רשיון הנהיגה שלו פג בשנת 2001. בהגיע הנאשם לצומת רח' הנביאים ורח' חיל ההנדסה (כביש מספר 1), פנה הנאשם שמאלה לכיוון הגבעה הצרפתית. באותה עת חצתה את הכביש מימין לשמאל אשה שאחזה בידיה תינוקת כבת חודשיים. האשה חצתה שניים מבין שלושת הנתיבים שבכביש, ובהגיעה אל הנתיב השמאלי פגע בה הנאשם ברכב. מספר מטרים אחרי מקום הפגיעה עצר הנאשם את הרכב. לאחר מכן, על אף שידע כי פגע באשה שאחזה בתינוקת, המשיך הנאשם בנסיעה ונמלט מן המקום.

3.         על פי האמור בתסקיר שירות המבחן שנערך ביום 8.5.07, הנאשם הוא בן 40, נשוי ואב לשמונה ילדים. אחד מילדיו נפטר לפני כשנה ביותו בן 6 כתוצאה ממחלה קשה. אירוע טרגי זה השפיע קשות על המשפחה, ובמיוחד על תפקוד האם ועל מצבה הנפשי. סמוך לפטירת הבן נולדו לבני הזוג תאומים. מצב דברים זה הטיל נטל רב על כתפיו של הנאשם, במסגרת הטיפול בילדים והחזקת הבית. הנאשם לומד בישיבה ומשתייך לחסידי ברסלב, וראש הישיבה בה הוא לומד, עימו שוחח שירות המבחן, מסר כי הנאשם הוא איש ישר, עוסק בתורה, וידוע בעזרתו למען הכלל והפרט. אשר לעבירה, לוקח הנאשם אחריות להתנהגותו וחש שעשה טעות חמורה. הוא ציין, כי ביום האירוע שאל רכב מחבר, לצורך נסיעה לגיוס תרומה עבור הטיפול בבנו החולה. לדבריו, על אף שלא חידש את רשיונו מספר שנים, לא מנע ממנו הדבר לנהוג ברכב לנוכח הצורך הדחוף במציאת מקורות כספיים לטיפול בבנו החולה. עוד ציין, כי לאחר שפגע הרכב באשה, עצר את הרכב, אך הניח שמצבה של האשה תקין. כמו כן אמר הנאשם, כי חשש לצאת מהרכב בשל מיקום האירוע ופחדו מתגובת העוברים והשבים. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם פעל באופן אוטומטי בסיטואציה של לחץ ומתח, לנוכח מצבו הבריאותי של בנו. הנאשם חש אשם, מקבל על עצמו אחריות, ונכון להיענש. יחד עם זאת, לנוכח נסיבות חייו והאירוע הטרגי שחווה, ולנוכח השלכותיו הקשות של אירוע זה על מצבם של אשתו ושל המשפחה בכלל, חש הנאשם דאגה רבה למצבה של המשפחה בהיעדרו. סיכומו של דבר, שירות המבחן ראה להמליץ על מאסר בעבודות שירות, לתקופה קצרה, על מנת שהנאשם יוכל להמשיך ולקיים את משפחתו.

4.         ב"כ המאשימה הגישה במסגרת הראיות לעונש את גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם בתחום התעבורה.

ב"כ המאשימה טענה, כי העונש הראוי בנסיבות הענין הוא הרף העליון עליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון. ב"כ המאשימה הדגישה, כי המדובר במי שרשיון הנהיגה שלו פקע בשנת 2001. אין המדובר במי שלא נתן לבו לכך שתוקף רשיונו פג, אלא במי שזילזל בחוק ובמשך שנים לא טרח לחדש את רשיונו. זלזול זה נתן אותותיו גם באופן הנהיגה, ולבסוף בהפקרה. בעברו של הנאשם שתי הרשעות דומות בגין נהיגה ללא רשיון (הרשעה 13 ו-17), וענייננו הוא הפעם השלישית שהנאשם מבצע אותה עבירה. אשר לעבירת ההפקרה לאחר פגיעה, המדובר בעבירה החמורה ביותר מבין העבירות הכלולות בפקודת התעבורה. לא בכדי נקבע בצדה של העבירה בה הורשע הנאשם עונש של שבע שנות מאסר (עונש של תשע שנות מאסר נקבע בגין עבירה של הפקרה הנעברת בנסיבות חמורות יותר) ופסילת מינימום למשך שלוש שנים. בענייננו, הנאשם ידע, או היה עליו לדעת, כי בתאונה היו עלולות להיפגע האשה והתינוקת שבידה, וחרף זאת המשיך בנסיעתו. מעשהו של הנאשם מכוער וראוי לכל גינוי. ב"כ המאשימה טענה, כי אין מקום לקבל את המלצת שירות המבחן, וכי המאשימה, בהגיעה להסדר הטיעון, כבר שיקללה את נסיבותיו האישיות של הנאשם והסכימה להטלת עונש הנופל מן העונש הראוי בנסיבות רגילות בגין העבירות שעבר הנאשם. ב"כ המאשימה הטעימה, כי על פי הוראות סעיף 64א(א) לפקודה, קיימת חובה על בית המשפט להטיל עונש מאסר בגין עבירה של הפקרה לאחר פגיעה.

5.         ב"כ הנאשם טען, כי תכליתה של העבירה הקבועה בסעיף 64א לפקודה היא להבטיח מתן עזרה לנפגעים בתאונת דרכים, ולמנוע מהנהג לחמוק מאחריות לתאונה על סמך השערה שאינו אשם בה או כי איש לא נפגע. בענייננו, על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם עצר את הרכב לאחר שחש בפגיעה, והמשיך לנסוע אחרי שהבין שאדם לא נפגע. בנסיבות אלה אכן מתקיימת עבירת ההפקרה, אך בנסיבות קלות באופן יחסי אשר מצדיקות ענישה תואמת. לנאשם אין עבר פלילי, ונסיבות חייו קשות ביותר. הנאשם נושא בעיקר הנטל לגידול שמונת ילדיו. הנאשם נטל אחריות על ביצוע העבירה, והוא נכון להיענש. עם זאת, הטלת מאסר ממושך בעבודות שירות תפגע בתפקודו בבית ובילדיו. אשר לעונש הפסילה, טען ב"כ הנאשם כי בנסיבות הענין יש הצדקה לחרוג לקולא מפסילת המינימום הקבועה בפקודה. עוד הזכיר ב"כ הנאשם, כי האשה חצתה את הכביש שלא במעבר חציה, ולכן יש לה תרומה נכבדה להתרחשותה של התאונה.

הנאשם בדברו האחרון אמר, כי הוא מודה באשמה ומקבל על עצמו את העונש שיוטל עליו. הנאשם ביקש, כי בית המשפט יתחשב בנסיבותיו ויאמץ את טיעונו של בא כוחו.

6.         העבירה של הפקרה לאחר פגיעה היא עבירה חמורה ביותר. הקלון המוסרי והאנטי-חברתיות הטמונים בעבירה זו הם גדולים. לא בכדי קבע המחוקק לצד העבירה לפי סעיף 64א(א) לפקודה עונש של שבע שנות מאסר, " עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן" (ראה, למשל, רע"פ 3626/01 ויצמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 187; רע"פ 9083/05 סאלם נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1) 315). עוד נקבע, בסעיף 40 לפקודה, כי מקום שהורשע אדם בעבירה לפי סעיף 64א, " דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים", אלא אם כן הורה בית המשפט על תקופת פסילה קצרה יותר " בנסיבות מיוחדות שפרש בפסק הדין".

גם העבירה של נהיגה ללא רשיון היא עבירה חמורה, ומסוכנותה לבטחון ציבור המשתמשים בדרך רבה (ראה, למשל, רע"פ 3531/06 חאג' יחיא חאלד נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3) 1352). כאשר המדובר במי שבעת שנהג ללא רשיון עבר גם עבירה של הפקרה לאחר פגיעה, קיימת חומרה כפולה ומכופלת, המצדיקה תגובה עונשית הולמת. עיון בפסיקה מעלה, כי בעניינם של מי שנהגו ללא רשיון, או בזמן פסילה, וגם עברו עבירה של הפקרה לאחר פגיעה הוטלו, במקרים המתאימים, עונשי מאסר כבדים (ראה סקירת הפסיקה ב-ת"פ (י-ם) 2099/06 מדינת ישראל נ' דוד ליבמן תק-מח 2006(4) 7517).

7.         בענייננו, ביקשה המאשימה כי יוטל על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות לתקופה המקסימלית של שישה חודשים, בשים לב לנסיבותיו האישיות הקשות. גם שירות המבחן סבור, כי עונש של מאסר בעבודות שירות הוא העונש הראוי, אם כי ממליץ על קביעתה של תקופה קצרה. לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות הענין, אני סבורה כי עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה קצרה יחטא לאינטרס הציבורי, המחייב נקיטה בענישה קשה וכואבת כלפי נאשם שביצע עבירה של הפקרה לאחר פגיעה, קל וחומר כאשר התלוותה לכך עבירה של נהיגה ללא רשיון. רק ענישה כזו תביא להגשמתן של תכליות הגמול וההרתעה ותשרת את המאבק הציבורי בתאונות הדרכים ואת חינוך המשמשים בדרך לאזרחות טובה. עוד יש לציין, כי בעברו של הנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירה של נהיגה ללא רשיון, אך הוא לא למד לקח והמשיך לנהוג באופן זה. לזכותו של הנאשם יש לציין את הודאתו והכאתו על חטא, כמו גם את נסיבותיה של העבירה, בהן עצר הנאשם את רכבו לאחר הפגיעה, ונסע מן המקום רק לאחר מכן. לקולא יש להפנות גם לנסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם, כמפורט בתסקיר שירות המבחן ובטיעון בעל פה. נראה, כי נסיבות אלה עומדות בבסיס הסכמתה של המאשימה להגביל את טיעוניה באשר לעונש. המדובר בנסיבות אישיות יוצאות דופן, אשר יש בהן כדי להטות את הכף לקולא, על-מנת להימנע מפגיעה רבה מידי במשפחת הנאשם, שלא חטאה. בכל הנוגע לעונש הפסילה, לא מצאתי הצדקה מיוחדת לסטות מעונש המינימום הקבוע בפקודה.

8.         על יסוד כל האמור לעיל, ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים לחומרה ולקולא, בנסיבות העניין, אני מחליטה לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         חמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בכרמי העיר, ברח' שמגר 4, ירושלים (טל' 5004222 - 02), בימים א' עד ה' בין השעות 07:00 עד 15:00 ובימי שישי בין השעות 07:00 עד 14:00, בפיקוח דן הרשקוביץ (טל' 6278564 - 050). ריצוי העונש יחל ביום 8.8.07. במועד זה יתייצב הנאשם, עד השעה 10:00, במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ליד כלא באר שבע (אוטובוס מס' 46 מן התחנה המרכזית בבאר שבע). על הנאשם לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו, וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע. כל הפרה עלולה להביא להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש;

ב.         מאסר על תנאי למשך ארבעה חודשים, והתנאי הוא שתוך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה של נהיגה ללא רשיון לפי סעיף 10 לפקודה או נהיגה בפסילה לפי סעיף 67 לפקודה;

ג.          פסילה מלהחזיק ברשיון נהיגה למשך שלוש שנים, החל מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום י"ח בתמוז תשס"ז (4 ביולי 2007) במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם וסניגורו.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.